מה קורה בעזה?
גבולות סגורים, הפסקות חשמל ממושכות ומחסור בבתי ספר – כך נראים החיים בעזה בימים אלה.

איימאן, עזה

27 באוגוסט 2013

(תרגום מהמקור באנגלית)

גבולותיה הרשמיים של רצועת עזה נסגרו לחלוטין בשבועות האחרונים בעקבות התדרדרות המצב במצרים. מאות פלסטינים אינם יכולים לעזוב את עזה או לחזור אליה בשל סגירתו של מעבר רפיח על ידי הצבא המצרי. לדבר זה יש השפעה קשה על כל היבטי החיים בעזה – חברתיים, כלכליים וחינוכיים. סטודנטים פלסטינים, חולים ובעלי אשרות יציאה בדקו את האפשרות לצאת דרך מעבר ארז לאוניברסיטאות, לאשפוז בבתי החולים או להשתתף בכנסים או בתכניות הכשרה. אך גם מעבר ארז, כמו מעבר רפיח, סגור לחלוטין ליציאת פלסטינים. למעשה, מדיניות שיטתית של בידוד מופעלת נגד 1.7 מיליון הפלסטינים החיים בעזה, ומונעת מהם זכויות אדם בסיסיות. הלוואי שהמצב הזה יגיע לקיצו והחופש יוענק לאלה הזקוקים לו.

אספקת החשמל מהווה בעיה קשה בעזה, והפסקות החשמל נמשכות כ-8 שעות ביום. בלילות הופכת עזה לעיר רפאים אפלה ומלאה ברעש של גנרטורים, מציאות שהפלסטינים נאלצים לקבל כחלק ממציאות החיים היומיומית בעזה.

המצב המשתנה באזור, הכיבוש הישראלי המתמשך והקונפליקטים הפוליטיים הפנימיים משפיעים כולם על החיים כאן. מה שעבור הפוליטיקאים הוא בבחינת דיון פוליטי - משפיע ישירות על חיי היומיום. לדוגמא, משבר המחסור בדלק מורגש מאוד בעזה בימים אלה ואפשר לראות תורים ארוכים של מכוניות ומוניות בכניסה לתחנות הדלק. שנת הלימודים עומדת להיפתח בקרוב, אך חלק מבתי הספר, שנהרסו או נפגעו במהלך המלחמה האחרונה בעזה עדיין לא נבנו מחדש או שוקמו כך שיוכלו לקבל את המספר הגבוה של תלמידים. בשל כך המנהלים של חלק מבתי הספר נאלצים לקיים את הלימודים בשתי משמרות (דבר זה רווח מאוד בעזה).

לאחרונה סובלים דייגי עזה מהטרדה מתמדת על ידי ספינות קרב ישראליות, וכתוצאה מכך פרנסתם נפגעה. אתמול בערב למשל, פתחה ספינה ישראלית באש על סירות דיג פלסטיניות. בכוחות הישראלים מבצעים תקיפות ממרחק של בין 1.5 קילומטר ל-10 קילומטר ולדייגים אין כל הגנה.

זו היתה סקירה קצרה של המצב הנוכחי בעזה. אני מקווה שהצלחתי לחשוף את המציאות בעזה.